אריה אלדד וגאולה אבן-סער ציינו בפתח את תוכניתם ב־103fm את יום הזיכרון לשואה, 80 שנה לאחר מלחמת העולם השנייה.
אלדד אמר: "זה לא יום אחד בשנה שאני מחזיק בבטן את השמדת יהודי אירופה. אני נולדתי בדור שברחובות עוד הסתובבו אודים מוצלים מאש. זה היה משהו חי וצועק ברחוב, ומאז שאני חושב על יום השואה – אני רואה אותם לנגד עיניי".
אבן-סער השיבה: "אתמול היו לי רגעי נחת בבוקר. גייסתי את הבת שלי, הייתי בבקו"ם והרגשתי מבורכת שזכינו דווקא ביום הזה לגייס אותה. חשבתי על זה שסבא שלי בטח יושב וצוחק לנאצים בפרצוף. סבא שלי היה בגטו וילנה, ושנה לפני תום המלחמה נשלח למחנה דכאו ושרד. אמרתי לעצמי – 'וואלה, למרות שניסו לגמור עליו, הוא הצליח להקים משפחה ולהביא ילדים ונינים, והנה הנינה שלו מתגייסת דווקא ביום הזה'. ראיתי בזה משהו סמלי".
כששאלה את אלדד על החיבור שעושים בין השואה לבין 7 באוקטובר, השיב: "אני לא מתווכח עם התחושות. האסוציאציה היא כל כך גדולה – שאי אפשר שלא לעשות אותה. מדינת ישראל נעלמה ב-7 באוקטובר ליום, אבל יש בה גם מן הפיחות וזילות השואה".
אבן-סער סיכמה: "ההבדל בין חמאס לנאצים היה היכולת. טבח אוקטובר הפך את השיח למשהו שמזכיר את יום השואה – כי יש מי שעדיין רוצה להשמיד אותנו. אם תמיד דיברנו על השואה כמשהו רחוק שלא יכול לקרות, אז פה רצחו משפחות שלמות – וזה הפך את זה למשהו מוחשי".